יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

פרק ט"ז - אחוות אתגריים

באמבטיה החמה- לאחר השכמה מוקדמת לחוג כלבי גישוש משמעת ותקיפה (סופסוף הגעתי בזמן) ולאחריו, ריצה מהירה של 29 דקות, 6 וחצי ק"מ על שביל הירקון מגשר המכבייה ה-15 עד  גשר איילון וחזרה -  הסתדרו לי התוכניות לעתיד. בראש מתבשל מחוץ למים מעלי אדים, מנקז אליו את האימה והעונג של כלי דם מתרחבים, לחץ הדם יורד ודופק עולה הזיתי את מסלול המכשולים הנדרש לניצחון הלא-ביבניקים בבחירות 2015 ואת הפרטים הקטנים שנחוצים לאירוע להפקת המסיבה שאחרי. המידע הסתדר בתבניות מוסיקאליות בעזרת מרתון שירי האור לחנוכה, בלאגנג'ה וסיכומי ראש השנה בכל מקום על הסקאלה. השהות הארוכה בחדר האמבטיה חשפה אותי לדו-שיח של זוג השכנים החדש מאחורי הקיר. זמן ארוך עבר בטרם קלטתי שמה שאני מפרש כמריבה הוא דיאלוג בקול רם שבו לא בוחלים בהגדרות נוקבות ומעדכנים באופן רציף את סטאטוס מה איתי לא מסתדר עם עצמי, השלכה לא פוסקת על האחר שמתרחשת, כך מסתבר רק בשבתות.
קריאת הספר "אוטוביוגרפיה של ריצה"/יוסי מלמן לא צולחת.  לא הספר הוא הבעיה אלא מצבי הנפשי והגופני  שלא פנוי לישראלים ביטחוניסטים חובבי ספורט אתגרי. הריצה נגד השעון פעמיים, יום אחר יום, התישה אותי יותר מששערתי. המושג "התאוששות" חמקמק.  יש התאוששות ממאמץ ויש התאוששות לאחר קריאת  עם "ילדה עם שיער מוזר".  קשה להרים את הרגליים אחרי שקוראים על אב שילדו נכווה למוות או תוך כדי הרהור על פתרון חידת הנרקומן שישרוד את לילה קפוא בבוסטון. את הידע התיאורטי על הריצה צברתי השבוע מזפזופ בבלוגי שוונג, נסחף  בהינד עפעף אחרי גלי פרגון הדדיים. אחוות הבלוגרים האתגריים היא רעות לוחמים מעוררת מחשבה. להבדיל מבלוגרים של טכניקות מכווני הרגעה, שרובם רציניים וחינוכיים, מצאתי יותר הומור עצמי אצל האתגריים. גרסתו העברית של "ילדה עם שיער מוזר" מסתיים בנאום שנתן וואלאס לבוגרי "יוניון" קולג'. תמליל האירוע החד-פעמי, שלוש שנים לפני מותו יכול וראוי להיקרא כדרשה, פרשנות מרחיבה לשאלה מי הוא החושב? לבחירה לסיים את הספר בנאום נדיר ממנו יש משמעות פוליטית אנושית עבורי. ברמה מעשית, בסיום הספר רציתי לצאת לעולם, חשתי רעב  לסיבוב שישי בצהריים בקולקטיב התל-אביבי. הגעתי לאירוע מכירה/החלפת ספרים משומשים של קוראים כפייתיים בקורד'רוי. כופפתי ידיים לכפייתי צעיר ורכשתי בעשרים שקל שני ספרים לסדרות הבאות-באות שלי. מחובב ספרי פוליטיקה רכשתי את "הבור" של דן מרגלית ורונן ברגמן לסדרה הבאה. חשתי שמדובר בתועבה מופלאה שאהיה חייב לקרוא לקראת הבחירות.  רשת תככי הגולנצ'יקים דרבנה אותי להצטרף לר' ולעודד קורא צעיר בעמידתו הנחרצת על המקח עבור "יוליסס" ב-15 ש"ח. לבוגדים שמוציאים את יוליסס מהמדף ונהנים לנעוץ סכין בג'ויס, לא מגיע שקל. הם עוד לא מבינים עם מי הם מתעסקים... זוג מוסיקאים בבנג'ו וגיטרה שליווה את מכירת/החלפת ספרים נתן לי השראה לנסות להרים אירוע ב-16 ביוני, כזה שיקציף את המוליבלום  של הלא מעודכנים שג'ויס אאוט. נשיר KOLOD BALEJWAW PNIMAH NEFESCH, JEHUDI, HOMIJAH ונדון בכובד ראש איזו מהבירות ג'ויס היה בוחר (באדוויזר פחית 1/2  תוצרת צ'כיה, גולדסטאר שליש בקבוק בק'ס ועוד משהו מזרח אירופאי בפחית) 
לאחר מכן נפגשתי עם תמתמ ואכלנו פיצה טבעונית עם גבינה מקשיו וסויה וואז נסעתי להורים לארוחת שישי ולימונצ'לו תוצרת בית. כמעט שהלכתי לאירוע הדלקת נרות ולמזלי האינטואיציה שמרה אותי מכאב הלב. במקום זאת צפינו תמתמ ואני את ב"נעלמת" של דיויד פינצ'ר ושני פרקים מ"בית הקלפים". שתי זוויות התבוננות בזוגות, טכניקות שיתופי פעולה של "מושלי ממלכות בגודל גולגולת" (וואלס, עמ' 185) במשחקי חיים של בודדים


כרזה: ערן רובינפלד






http://www.imacliche.com/


קישורים לספרי הריצה:
על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה/ הרוקי מורקמי    http://www.text.org.il/index.php?book=10020812
טורים אישיים – שוונג [א. בורג, ד. קרן, א. בנימין, ח. אשלגי, ג' קפלן, מ' רמז, נ. ליבנר, א. עזרתי, ר. שילון, י. קרני, י. בן-עמי]
קישור לספרי הסדרה:

הסדרה אסופות בממשקים:
פינטראסט:

אין תגובות:

פרסום תגובה