הקלות ותחושת הניצחון, שחשתי בעודי מתבוסס בגדת נחל
"שפירים" בתחתית מורדו של הר הזבל
חירייה, הוכיחו
לי ששטיפת המוח שעשה לי כריסטופר מקדוגל עם "נולדנו לרוץ", הצליחה. רשלנותי
שילשה מסלול חמשת הקילומטרים המתוכנן לריצת שטח אתגרית. עצת ידיד- שמאחוריו שנתיים של אימונים סדירים
תלת שבועיים של עשרה ק"מ, לנשום באופן גורף מהאף - לתת לריאות להשתלט על קצב
הריצה, עשתה נפלאות. כפות הרגליים הסתובבו פנימה, זרתות גלשו לבהונות, נהפכתי
חישוק לחישוק רץ. כשחזרתי נפעם מחווית החישוק הביתה, התאוששתי עם כוס קקאו חם
וגלשתי לקולקטיב; דם, מצ'טות, גרזנים, סכינים, אהבתי, אני אוהב את החיים בארץ כשיש
אקשיין פאק כל המזדיינים החנונים. אני רוצה מלחמת דת בישראל. מה הבעיה. בא לי
לחיות בתקופה דרמאטית. שילכו הבכיינים לאכול מילקי בברלין. יישארו כמוני מעולם האקסטרים,
נחבור לפסיכופאתים מענפים אחרים ויאללה באלאגאן. האמת זועקת להיכתב: כשמשתחרר הסם שמופק
במהלך מאמץ גופני לשרירים במנוחה הפיסלאבינג ננזל מכל מחווה. כל אות ומילה פנינה. הוי
השלווה. כבדות עצלה ניסכת משחררת את הטייס האוטומאטי לברירת מחדל אקס-פט-נס לשארית
היום. אז למה שלא אקבל מלחמה. לא ג'דג'מנט נקודה
זהו, גמרתי את "נולדנו לרוץ". אני מבין ריצה יותר ממה
שהבנתי מ"המרוץ של פלאנגאן", שבזכותו רצתי תקופה מסוימת עד שדעכתי אל
מחוץ לקו הרצים. הפעם, בבלוג זה אני נשבע, שארוץ עד לקבר.מסקרן לראות לאן יישא
אותי הספר של מורקמי. יש לי עוד 37 ימים 7 שעות 49 דקות 16 שניות למרוץ ולדעת.
בחזית הנשית ("כמה טוב לחיות"/רנה ורבין) חזרתי איתה לארץ,
צפיתי בה נכשלת (למזלה) בזוגיות ועוברת את שנת 2000 בלי שטיפת מוח על החשיבות הנומרולוגית
של מספר 28. במקום זה היא מתחברת לסרן קירקגור. בחירה מעניינת שמבארת את היחלצותה
האלגנטית ממלכודת הבורגנות=זוגיות. כמיהתה לנוחות וחמימות המוכר קטנה מיכולתה לשקר
לעצמה. את התשוקה למשחק היא מחליפה בחיפוש אחר ה"תבונה". קירקגור הוא
הפילוסוף הבטוח שאיתו אפשר לצלול לתהום שבין התפתחות לשמרנות, ציות לציווי וחריגה מהמקובל. היא גדלה
בבית חילוני/רציונאלי ולכן אין לה פחד להשתמש בפילוסוף דתי. היא מג'גלת מסקנות תורתו והשלכותיה, עושה מהן מופע.
וכך היא מיישמת דרכו; קירקגור העדיף בני אדם בשר ודם. החיים התבוניים הם אפשרות עם
השלכות שאותן יש ללמוד, ולא להצדיק על בסיס טיעונים לוגים. בתקופת המעבר מגיל נעורים
לבגרות היא עם פילוסוף שכתב תחת שמות עט שונים, שהשתמש בלשונן של דמויות שונות להציג עמדתו. איש דתי
שדגל בחקר הבחירה ובדיקת משמעויות שונות של הברירות הניצבות בפני אדם בחייו. שכלה הוא
כלי בחינת דרכה והאפשרויות העומדות בפניה. תל-אביב היא
המעבדה שבה אישיותה מתנסה, מתרחבת, מתכווצת, פוגשת צורות שונות של אהבה, מספקות יותר
ופחות.
חתימה, חתול חתך, חשיבות, חשיפה, חשמל, חריגה, חרדה, חשיפה, חקיין, חקירה, חקלאי, חצבת, חצוצרה, חצוף, חעא חסמוי (הפרעה האחרון
בשושלת השניה של הפרעונים במצרים), חפרפרת, חפיר, חפיפה, חסידה, חסחכם, חסד, חנוכה, חנקן, חניכה
#מקרררץ
כרזות: ערן רובינפלד
http://www.imacliche.com/
קישור ל"נולדנו לרוץ"/כריסטופר מקדוגל
קישור לספר כמה טוב לחיות/ רנה ורבין
קישור לבלוגר: http://fridgerunner.blogspot.co.il/
קישור לטמבלר: https://www.tumblr.com/blog/fridgerunner
קישור לפינטראסט: http://www.pinterest.com/bvardhan/fridge-run-posters-by-eran-rubinfeld/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה