הריצה
מגבירה נחישותי לכתוב, נועלת את הבוקר כבריח לשולחן הכתיבה. בקיר שמתחלף
תמיד הופכים רשומותיי פעמים בשבוע לסדרת כתמים אנושיים. החופש להביע, פטור
מהסתרה ומשוחרר מתגובה מצמיחה לכעס/פחד/עצב שמחה והיקסמות רגעית. אז מה אם
רגעית? מה שיוצא אני מרוצה. נחמה הציפור הלכה בדרכם של שני בעליה, נעטפה
לנאותות המחזור בניר עיתון והונחה בפח. לפני הריצה, הכלוב הריק הוא מראת
כשלון הגידול שאליו נישאות עיני כנגד רצוני. אחרי הריצה, הן פשוט מביטות
לכיוון אחר או סתם לא רואות כתוצאה מפעלול הצללה, הילה או שיקוע שמעלים לי
את תוכן השכבה.
שאלת “מה החלופות?”, שהיא כה חיונית בענפי כלכלה, רפואה וכיו”ב, מאבדת מחשיבותה בענפי ספורט חד-חד כיוונים כריצה-רכיבה-שחיה. אי מילוייה של המסקנה ההגיונית, הנכונה והראויה - להפסיק לרוץ/לרכב/לשחות- תומכת בהמשך הפעולה הלא-נוחה בעליל. המאמץ המשותף של רצועת העורף ושרירי עכוז מחבר את שתי האונות והופכן למנוע חזק יותר מהשכל המופעל בשאר היממה. השכל טורבו משאיר את המחשבה ההגיונית להשתרך אחורנית ושועט קדימה. אני שואל עצמי האם הדכדוך שעולה בי מקריאת ורבין/”כמה טוב לחיות” שונה מהדכדוך שמורקמי השליך על גיבורות “יער נורווגי”. את ספרו עם הכי פחות פנטזיה הוא כותב בשנות הריצה הראשונות שלו, בעודו משיל מעצמו את הקשיחות הדרושה כדי להיות בעלים של מועדון לילה בטוקיו. הוא ממשיל את כתיבתו לריצה ומצליב בין קשייו להתחיל ולהמשיך לרוץ לבין העמידה בציפיות של עצמו לגבי מה שהוא כותב. האם הוא היה יכול לכתוב יומן? קשה לי לראות אותו פורט את כאביו והנאותיו מוכן לתת לתחושות סובייקטיביות ממשות. את הסיבות לדחק מעורר התגובה הוא יפרט אך הוא לא ילך עד כדי נתינת ממשות לתגובות המחזוריות. אני לא רואה אותו חושף את המילים שמטיילות סחור סחור במוחו, חוזרות על עצמן. בנו של איש דת, נזיר בודהיסטי, זכר יפני במאה ה-21 לא יעניק חשיבות בכתב למאגרי דחפים אלא אם כן הוא משעבדם לסיפור עם התחלה-אמצע-סוף. מתחילים לרוץ [עוד 28 יום 7 שעות 14 דקות ו-15 שניות] עוברים קשיים ומקבלים אות ניצחון על ההשתתפות.
חדר 404 (קפטן אינטרנט), חדרים (מגזין ספרות, הלית ישורון) סרטים: חתונה מאוחרת, חליל הקסם, חטיפת פלהם 123, ספרים: חסמב”ה, חלון פנוראמי, חבלים (חה חה חה חיים באר), חולית, חוג הסרטן, חוות החיות, [חלום ליל קיץ] אישים: חנוך לוין, הרצל (גולנצ’יק) ובלפור חדד, אמיל חביבי, אברהם ורחל חלפי, ח”נ ביאליק. חוה אלברשטיין. ציפורים: חסידה, חרמשון (קטן), חוחית, חטפית אפורה, חוויאי, חכלילית סלעים, חנקן אדום גב/ראש, חנקן נובי, חצוצרן מדבר/שחור מקור, חרטומית בנגלית
ביטויים: חשך עליו עולמו, חוויות תפילה הזויות
שאלת “מה החלופות?”, שהיא כה חיונית בענפי כלכלה, רפואה וכיו”ב, מאבדת מחשיבותה בענפי ספורט חד-חד כיוונים כריצה-רכיבה-שחיה. אי מילוייה של המסקנה ההגיונית, הנכונה והראויה - להפסיק לרוץ/לרכב/לשחות- תומכת בהמשך הפעולה הלא-נוחה בעליל. המאמץ המשותף של רצועת העורף ושרירי עכוז מחבר את שתי האונות והופכן למנוע חזק יותר מהשכל המופעל בשאר היממה. השכל טורבו משאיר את המחשבה ההגיונית להשתרך אחורנית ושועט קדימה. אני שואל עצמי האם הדכדוך שעולה בי מקריאת ורבין/”כמה טוב לחיות” שונה מהדכדוך שמורקמי השליך על גיבורות “יער נורווגי”. את ספרו עם הכי פחות פנטזיה הוא כותב בשנות הריצה הראשונות שלו, בעודו משיל מעצמו את הקשיחות הדרושה כדי להיות בעלים של מועדון לילה בטוקיו. הוא ממשיל את כתיבתו לריצה ומצליב בין קשייו להתחיל ולהמשיך לרוץ לבין העמידה בציפיות של עצמו לגבי מה שהוא כותב. האם הוא היה יכול לכתוב יומן? קשה לי לראות אותו פורט את כאביו והנאותיו מוכן לתת לתחושות סובייקטיביות ממשות. את הסיבות לדחק מעורר התגובה הוא יפרט אך הוא לא ילך עד כדי נתינת ממשות לתגובות המחזוריות. אני לא רואה אותו חושף את המילים שמטיילות סחור סחור במוחו, חוזרות על עצמן. בנו של איש דת, נזיר בודהיסטי, זכר יפני במאה ה-21 לא יעניק חשיבות בכתב למאגרי דחפים אלא אם כן הוא משעבדם לסיפור עם התחלה-אמצע-סוף. מתחילים לרוץ [עוד 28 יום 7 שעות 14 דקות ו-15 שניות] עוברים קשיים ומקבלים אות ניצחון על ההשתתפות.
חדר 404 (קפטן אינטרנט), חדרים (מגזין ספרות, הלית ישורון) סרטים: חתונה מאוחרת, חליל הקסם, חטיפת פלהם 123, ספרים: חסמב”ה, חלון פנוראמי, חבלים (חה חה חה חיים באר), חולית, חוג הסרטן, חוות החיות, [חלום ליל קיץ] אישים: חנוך לוין, הרצל (גולנצ’יק) ובלפור חדד, אמיל חביבי, אברהם ורחל חלפי, ח”נ ביאליק. חוה אלברשטיין. ציפורים: חסידה, חרמשון (קטן), חוחית, חטפית אפורה, חוויאי, חכלילית סלעים, חנקן אדום גב/ראש, חנקן נובי, חצוצרן מדבר/שחור מקור, חרטומית בנגלית
ביטויים: חשך עליו עולמו, חוויות תפילה הזויות
תזיזו ת'תחת-רוצו להיבדק, מרוץ התחתונים ה-4 26 לדצמבר
עמותת "צו מניעה": אפשר למנוע סרטן המעי הגס! http://www.zav-menia.org/
כרזות: ערן רובינפלד
http://www.imacliche.com/
קישורים לספרי הריצה:
קישור לספר הסדרה:
הסדרות אסופות בממשקים:
בלוגר: http://fridgerunner.blogspot.co.il/
טמבלר: https://www.tumblr.com/blog/fridgerunner
פינטראסט: http://www.pinterest.com/bvardhan/fridge-run-posters-by-eran-rubinfeld/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה